ניקיון המים בבריכה - 7 צעדים לקראת מים נקיים

ניקיון המים בבריכה - 7 צעדים לקראת מים נקיים
בריכות טיפוליות אמורות לתת מענה לאוכלוסיות מיוחדות, לעיתים בעלת רגישויות כאלה ואחרות, ובשל כך עליהן לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר מאשר בריכות שחייה רגילות. חלק מהמטופלים אף עשויים להיות בעלי מערכת חיסונית לא תקינה, ועל כן חובה שבעתיים לוודא את רמת הניקיון וההיגיינה במתקן.

מרכז שי במים עומד בכל הסטנדרטים המחמירים ביותר, ופועל ברישיון משרד הבריאות. כדי להבטיח את ניקיון המים והאזור שסביב הבריכות הטיפוליות, המרכז ומדריכיו מחויבים לביצוע כל מהלכי התחזוקה הקבועים בחוק.

1. מעלות החום

טמפרטורת המים בבריכת שחייה טיפולית צריכה להיות מתועדת פעמיים ביום, ולעמוד על טווח קבוע של 34 עד 36 מעלות צלזיוס לכל היותר. אסור שחום המים יעבור את נקודת 38 המעלות. מטופלים במצבים רפואיים מסוימים, כגון נוירופתיה, איבדו את יכולת החישה שלהם, ולכן שמירה על חום מים קבוע הוא חיוני.

מעבר לכך יש לנקוט מראש באמצעי זהירות, לטובת מטופלים שמצבם הרפואי עלול להחמיר בשל חשיפה לחום גבוה משך זמן רב. לדוגמה, טמפרטורות גבוהות עלולות להשפיע לרעה על מטופלים בעלי מחלות לב, מחלות של הריאות או אי סדירויות במחזור הדם. לחילופין, טמפרטורות קרות יותר עלולות להחריף סימפטומים במטופלים הסובלים ממחלת רנו, אבעבועות קור או אקרוציאנוזיס.

2. רמת החומציות במים

האיזון היחסי בין חומצות וחומרים אלקלואידים במים, נקרא רמת ה-pH של המים. אם רמת החומציות נמוכה מדי, הדבר עלול לגרום לצריבה בעיניים ולגירוי בעור, וכן לנזק קורוזיבי (קורוזיה = שיתוך) לבריכה עצמה ולאביזרים שבה. 

אם רמת החומציות גבוהה מדי, תהליך החיטוי בבריכה הופך להיות פחות אפקטיבי, והמים עצמם עלולים להפוך להיות עכורים ובעלי רמות גבוהות של אבנית. רמת היעילות של כלור וחומרים מחטאים אחרים, מושפעת בצורה די משמעותית על ידי רמת ה-pH במים.

ככל שהחומציות גבוהה יותר, כך הכלור מאבד את יכולות החיטוי שלו. לפיכך, כדי להבטיח את יעילותו של הכלור ושל חומרי החיטוי האחרים בבריכה - חיוני להבטיח רמת pH שתישמר בטווח מוגדר. רמת החומציות צריכה להימדד בתחילת כל יום, לאחר מכן כל שעתיים וכן גם בסוף כל יום. רמת ה- pH במי הבריכה צריכה לעמוד על טווח של 7.2 עד 7.8 לכל היותר.

3. אמצעי חיטוי נאותים

חומר החיטוי הנפוץ ביותר הוא כלור. יש לוודא רמות תקינות של כלור במי הבריכה, כדי להבטיח רמת חיטוי נאותה שגם תמנע גירויים בעור (דרמטיטיס) או זיהומי עור בקטריאליים, במיוחד כאשר למטופלים יש פצעים פתוחים מסיבה כזו או אחרת. דרמטיטיס עלולה להיגרם בשל מגע עם חומרים מזהמים או תוספים במים, כגון דיכלורמינים וטריכלורמינים שנוצרים על ידי ריאקציה עם חומרים אורגניים (עור, זיעה, שתן) הבאים במגע עם כלור.

אגב, ובניגוד לנהוג לחשוב, זו הסיבה לכך שאסור לעשות פיפי בבריכת שחייה. רבים נוהגים לחשוב שהכלור יחטא את החומרים המצויים בשתן, בעוד שלמעשה החומרים בשתן שבאים במגע עם כלור - הם אלו שעלולים ליצור גירויים בעור.

יש לבצע מדידות של כלור חופשי לפחות 3 פעמים ביום, והן צריכות לעמוד על רמה של 1.5 עד 5 מיליגרם לליטר (mg/l). סך כל כמות הכלור בבריכה צריכה להימדד במקביל לרמות הכלור החופשי, ועליה להיות ברמה מרבית של 10 מיליגרם לליטר בעת שהמתקן בשימוש. מומלץ שבריכות שחייה יופעלו ברמת כלור משולבת (סך רמת הכלור פחות כלור חופשי) של לא יותר מ-30% מסך הכלור החופשי במתקן.

מייצב כלור (חומצה ציאנורית) וכן סך המוצקים המסיסים במים (Total Dissolved Solids - TDS) צריכים להימדד מדי יום. במתקנים בהם משתמשים בחומצה ציאנורית, יש להקפיד על רמה של 30 עד 50 מיליגרם לליטר, כאשר אסור לחרוג מקו ה-200 מיליגרם לליטר. מומלץ שרמות ה-TDS בבריכה יישמרו ברמה מרבית של 1,500 מיליגרם לליטר. כמו כן מומלץ להימנע מהצטברות רמות גבוהות של TDS, כיוון שהדבר עלול להוביל לקורוזיה של חלקי המתכת בבריכה.

רמת האלקליות של המים מעידה על יכולתם של המים להתנגד לשינויי pH. האלקליות צריכה להישמר בטווח של 60 עד 200 מיליגרם לליטר. רמת הסידן צריכה להישמר בטווח של 50 עד 400 מיליגרם לליטר, כאשר כל רמה נמוכה מזו עלולה להפוך את המים למשתכים (קורוזיביים). אם רמת הסידן גבוהה מדי, עלולה להיווצר אבנית שתחבל ביעילות הסינון של המים, לצד לעלייה בעלויות האנרגיה.

איזון המים נמדד לפי רמות החומציות, האלקליות, הסידן, הטמפרטורה וחומרי TDS. מדד זה מאפשר לקבל אינדיקציה על מצב המים, והאם הם נתונים לבעיות של קורוזיה או אבנית. מידע נוסף אפשר למצוא על ידי חיפוש המונח Langelier Water Balance Index.

4. פיקוח על רמת הזיהום המיקרוביולוגי

זיהום מיקרוביולוגי בבריכה עלול להוביל למיקרואורגניזמים פתוגניים, שעלולים ליצור דלקות ברוחצים. זיהומים אלו עלולים להגיע למי הבריכה באמצעות הרוחצים עצמם, ממסנני הבריכה ולעיתים מפגמים בהנדסת הבריכה עצמה. 

ארגון PWTAG בבריטניה - הקבוצה המייעצת בנושא טיפול במי בריכה - ממליץ על בדיקות מיקרוביולוגיות קבועות בבריכות טיפוליות, בהתאם להנחיות הקבועות בחוק. יש לבצע בדיקות פעמיים בשבוע, ולפקח על הימצאותם / היעדרותם של המיקרואורגניזמים הבאים:

בדיקת מיקרואורגניזמים בבריכות טיפוליות

בדיקות מיקרוביולוגיות נוספות לביצוע:

- טרם השימוש בבריכה בפעם הראשונה, או כאשר היא חוזרת לשימוש לאחר הפסקה ארוכה.
- אם יש חשד לאי סדירויות במערכת הטיפול במים, או כאשר יש חשד לזיהום אפשרי.
- על מנת לוודא שינויים בצורת הטיפול במי הבריכה.

5. תוכנית פעולה מוכנה מראש

בעיה - רמת חומציות גבוהה מדי
סיבות אפשריות - המים אלקליים / קשים מדי.
פתרון אפשרי - להעלות את רמת החומציות.

סיבות אפשריות - שימוש במחטא אלקלי.
פתרון אפשרי - לשקול שימוש במחטא חומצי.

בעיה - רמת חומציות נמוכה מדי
סיבות אפשריות - המים חומציים מדי.
פתרון אפשרי - הוספה של חומר אלקלי.

סיבות אפשריות - שימוש במחטא חומצי.
פתרון אפשרי - לשקול שימוש במחטא אלקלי.

בעיה - רמת חומציות תנודתית
סיבות אפשריות - המים לא מטופלים כראוי.
פתרון אפשרי - הוספה של עוד חומר אלקלי.

בעיה - רמת חומציות קשה לשינוי
סיבות אפשריות - המים עמוסי חומר אלקלי.
פתרון אפשרי - פוטנציאל החומר האלקלי גבוה מדי. יש לבדוק ולהפחית.

בעיה - מים עכורים, חלביים
סיבות אפשריות - עומס רוחצים גבוה מדי.
פתרון אפשרי - הורדת עומס הרוחצים במתקן.

סיבות אפשריות - רמת סינון לא מספקת.
פתרון אפשרי - בדיקת המסנן, קצב הזרימה והשטף.

בעיה - מים עכורים, שקופים
סיבות אפשריות - מלחים מחלחלים מחוץ לתמיסה.
פתרון אפשרי - בדיקת מדד איזון המים.

סיבות אפשריות - בועות אוויר או חומר מקריש.
פתרון אפשרי - בדיקת מינון החומר המקריש ורמת שחרור האוויר במסננים.

בעיה - למים יש טעם וריח רעים, גירוי בעיניים
סיבות אפשריות - רמה גבוהה של כלור משולב, בעיקר טריכלורמינים.
פתרון אפשרי - שינוי המינון, העלאת מינון הכלור, שמירה על כלור חופשי, החלפת חלק מהמים.

סיבות אפשריות - רמת החומציות לא נכונה.
פתרון אפשרי - בדיקת pH ותיקון במידת הצורך.

6. תחזוקת אזור הבריכה

האזור שסביב הבריכה צריך להיות מתוחזק מדי יום באמצעות מי בריכה, וכן מדי שבוע באמצעות תמיסה המכילה 200 מיליגרם לליטר של כלור חופשי, עם רמת דילול נאותה של טבליות כלור. במקרים בהם אזור הבריכה מתלכלך, יש לנקות מיידית בהתאם למדיניות הטיפול הרלוונטית. כמו כן יש לבצע בדיקה ותחזוקה שנתיות, במועדים בהם הבריכה אינה פעילה.

7. פיקוח תקופתי קבוע

מעבר לתחזוקה היומית השוטפת, מומלץ שמפעילי הבריכה ומנהליה יקבלו חוות דעת חודשית מגוף מחקר חיצוני / מעבדה בלתי תלויה. הממצאים צריכים לפרט את איכותם המיקרוביולוגית של המים. הנקודות למעקב ולבדיקה:

- מראה המים בתחילת היום, בהתייחס לצבע ולערבול.
- תיעוד מספר המטופלים המקבלים טיפול בכל פעם.
- אין להשאיר מטופלים בבריכה מעל לשעה רצופה. מומלץ לחלק את הטיפולים לקבוצות של 15 דקות עם 5 דקות הפסקה בין כל סשן.
- ערכות הבדיקה והמדידה של רמות הכלור ואיזון המים צריכות להיות שמורות במצב טוב.
- תחזוקה יומית ובדיקות הנדסיות שוטפות.
- ועוד…

רוצים לוודא שאתם מקבלים אך ורק את הטוב ביותר? מרכז שי במים עומד בכל הסטנדרטים המחמירים ביותר בתחום. לפרטים נוספים אתם מוזמנים לביקור התרשמות.

הנתונים באדיבות אתר Palintest - Water Analysis Technologies
 


למידע נוסף והרשמה:
יש לכם שאלה ואתם צריכים תשובה מקצועית?
אתם מוזמנים לשאול פה ואני אענה בזמן הקרוב.
שם מלא
טלפון
פירוט